ע"פ 1839/92

תקציר

הכרעת הדין עניינה בשני ערעורים, האחד של הנאשם, עאטף אשקר, על הרשעתו ועל חומרת עונשו, והשני על ידי מדינת ישראל, המערערת על העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. אשקר הורשע בשורה של עבירות חמורות, בהן החזקת סמים מסוכנים, נשק בלתי חוקי ושטרות מזויפים. הראיות המרכזיות נגדו כללו ניתוח כתב יד הקושר אותו לפריטים שנמצאו בחבית של סחורות אסורות. למרות שההגנה הציגה מומחה משלה כדי לערער על ראיות כתב היד של התביעה, בית המשפט העדיף את חוות הדעת של המומחית מטעם התביעה בשל ניסיונה הרב והליך ההשוואה המפורט. ראיות נוספות כללו טביעות אצבע של אשקר על חומרים שנמצאו בחבית וניסיונותיו לשנות את כתב ידו במהלך החקירה, שבית המשפט ראה בהם התנהגות מפלילה. בית המשפט המחוזי גזר על אשקר במקור 11 שנות מאסר, בהתחשב בגורמים כמו גילו הצעיר והרקע המשפחתי שלו, אך חומרת האישומים, כולל כמות גדולה של סמים שיועדו לסחר, הצדיקה ענישה כבדה יותר. בהתייחסו לצורך להילחם בעבירות הקשורות לסמים, החליט בית המשפט לערעורים להחמיר את העונש ל-15 שנות מאסר, תוך התאמת האיזון בין נסיבותיו האישיות לבין חומרת עבירותיו. כל השופטים הסכימו ותמכו בהחלטה לאשר את ההרשעה אך לשנות את גזר הדין.