ת"א 29136-05-13

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על חוק המקרקעין, ובפרט על סעיף 37(א), המקנה לכל שותף במקרקעין את הזכות לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. עוד קובע החוק כי ההוראות בדבר פירוק שותפות חלות הן על זכויות בעלות והן על זכויות אחרות במקרקעין. במקרה זה, התובעים, שהם יורשיה של סועאד פעור, אינם רשומים כבעלים של הקרקע המדוברת, ולכן אינם עומדים בדרישת הזכאות לעתור לפירוק השותפות. יתר על כן, תקדים בית המשפט קובע כי רק מי שרשום כבעל קרקע יכול לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין, ואין די בזכות מחייבת המבוססת על הערת אזהרה. רישום בטאבו הוא שלב הכרחי שיש להשלים לפני שניתן להגיש בקשת פירוק. טענת התובעים כי זכויותיהם במקרקעין צריכות להיחשב כ"מיטלטלין" ובכך נופלות תחת חוק המטלטלין נדחית, שכן הדבר יעקוף את הסדר הקבוע לפי חוק המקרקעין. מאחר שהתובעים לא רשמו את זכויותיהם, בית המשפט אינו יכול להורות על פירוק השותפות. במקום זאת, עליהם להשלים תחילה את תהליך הרישום ולאחר מכן להגיש בקשה לפירוק. אשר על כן, התביעה נדחית במלואה, וגם התביעה שכנגד נדחית לבקשת התובע שכנגד. הן התובעים והן התובע שכנגד זכאים להחזר שכר טרחתם ששולם, בעוד שההחלטה עצמה אינה מוצדקת. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.1.2014.