עת"מ 76792-07-19

תקציר

העותרת, שהתגוררה לבדה בדירה ציבורית, ביקשה לרכוש את הדירה אך נדחתה על ידי הרשות בטענה שהגיעה לגיל פרישת חובה ואין לה ילדים או בן זוג, כאמור בחוק זכויות רכישה. החוק קובע כי אנשים אלה אינם זכאים לרכוש דירות ציבוריות. העותרת טענה כי לא ניתנה לה הזכות לטעון את טענותיה וכי החלטת הרשות לא שקלה אלמנטים של צדק. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרשות פעלה כדין, והעותר לא הוכיח כל פגם מינהלי בהליך קבלת ההחלטות. זאת ועוד, לעותרת היו מספר הזדמנויות לרכוש את הדירה בהנחה לאורך השנים אך לא השלימה את ההליכים הנדרשים. עוד ציין בית המשפט כי טענותיה של העותרת בדבר הטעיית נציגי הרשות אינן נתמכות וכי היא לא הציגה נימוק משכנע לכך שהרשות תגלה את טובתה. בסופו של דבר, העתירה נדחתה בשל היעדר עילה מנהלית להתערבות וחוסר יכולתו של העותר להוכיח נסיבות חריגות. העותרת חויבה בתשלום סמלי של 2,000 ₪ בשל מצבה הכלכלי והרפואי.