ת"א 21001-06-12

תקציר

התובעת מכרה מספר דירות לנתבעים אך בהמשך תבעה אותם בטענה שהופעל עליה לחץ למכור את הדירות והיא לא קיבלה את מלוא התשלום כפי שנקבע בהסכמי המכר. עם זאת, השופט לא מצא ראיות ללחץ בלתי הוגן שהופעל על התובע; במקום זאת, נקבע כי היא מכרה את הדירות מרצונה. גם טענת התובעת כי חתמה על ההסכמים, לרבות ייפוי הכוח הבלתי חוזר, בהיותה במצב נפשי רעוע, נדחתה מאחר שלא הביאה ראיות התומכות בטענה זו. עוד קבעה השופטת כי התובעת אכן קיבלה את התמורה המפורטת בהסכמים במזומן, דבר הסותר את טענותיה בעל פה כנגד ההסכמים הכתובים. גרסאות הנתבעים לאירועים נמצאו אמינות יותר, ומאחר שהתובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה, פסק השופט לטובת הנתבעים. תביעתה של התובעת נדחתה, והיא חויבה בהוצאות הנתבעים בסך 30,000 ₪ בתוך 45 יום.