רע"א 7510/22

תקציר

בבואו לבחון את הבקשה בדבר הכללתה של אליס בתובענה הייצוגית, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתגובות נוספות מצד המשיבים. בית המשפט הדגיש כי בדרך כלל, החלטות על הודעות צד שלישי הן פרוצדורליות ורק לעתים רחוקות נתונות להתערבות בערעור. עם זאת, הכללת צד בהליכים יכולה להשפיע באופן משמעותי על התיק ועשויה להצדיק התערבות אם היא מוצדקת. בית המשפט התייחס למקרים קודמים כדי להדגיש נקודה זו. בבואו להעריך האם יש לכלול את אליס, בחן בית המשפט שיקולים כגון אחריותו הפוטנציאלית של הצד השלישי כלפי הנתבע ויעילות פרוצדורלית. נקבע כי מעורבותה של אליס התייחסה רק לחלק מינורי בקבוצה שנפגעה, מה שמפחית מההצדקה להכללתה בשלב זה. גם אם נניח תשתית עובדתית לטענתו של RJ הקושרת את אליס לסכסוך, העלות הפרוצדורלית של הוספת אליס עלתה על כל תועלת, מה גם שמעורבותה הייתה קשורה בעיקר לתת-קבוצה קטנה שרכשה כרטיסי RJ באמצעותה. בית המשפט ציין גם כי אם הנתונים של אליס היו נחוצים מאוחר יותר, ניתן היה להשיג אותם באמצעות עדות מבלי להפוך אותה לצד. הנטל לכלול את אליס נמצא משמעותי יותר מכל יתרון פוטנציאלי, במיוחד כאשר בוחנים את היעילות הפרוצדורלית ואת ההגדרה הקבוצתית הרחבה יותר. הטיעון של RJ קשר את התנהלותה של אליס לתביעה, אך זה היה חסר מספיק תוכן כדי להצדיק את הכללתה כעת. בית המשפט ציין כי אם בית המשפט קמא יחליט מאוחר יותר לנהל תובענה ייצוגית המערבת רק את תת-הקבוצה הקשורה לאליס, RJ יוכל לבקש את הכללתה של אליס באותה עת. בקשת רשות הערעור נדחתה, ו-RJ חויב לכסות את הוצאותיהן של לילך ואליס, בסך 5,000 שקל, תוך הכרה בכך שלא התבקשו מהן תשובות באופן רשמי.