ע"ע 384/03

תקציר

פסק דין זה ניתן בעקבות תביעה שהגישו שני חברים לשעבר באיגוד התחבורה, פישהנדלר וסטריקובסקי, נגד האגודה והגופים הקשורים אליה, בדרישה לתשלומים שונים בעקבות פיטוריהם. התביעה נדונה תחילה בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן נמשכה בפני הרכב אחר עקב מותו של השופט הראשי. השאלות העיקריות שבמחלוקת היו האם היה לאגודה נוהג מחייב לפדות ימי מחלה עם פיטורין והאם פרמיה ששולמה למערערים היוותה חלק משכר היסוד שלהם לצורך חישוב פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. באשר לפדיון ימי מחלה, מצא בית המשפט כי אין הוכחה לנוהג מחייב בין המערערים לבין המשיבים. צוין כי הפדיון הקודם של ימי המחלה עם הפרישה שונה מפדיון עם פיטורים. בית המשפט בחן האם קיים נוהג כללי בעמותה לפדיון ימי מחלה, אך מצא כי הראיות אינן תומכות במסקנה זו. בית הדין קבע כי פדיון ימי המחלה אינו אוטומטי ומבוסס על נסיבות ספציפיות, כגון תאונות עבודה או פרישה, ונתון לשיקול דעת ההנהלה. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענת המערערים בדבר מימון ייצוג משפטי באמצעות פדיון דמי מחלה אינה נתמכת בראיות. בסוגיית הפרמיה הבחין בית המשפט בין עמדותיהם של פישהנדלר וסטריקובסקי. נמצא כי חישוב הפרמיה עבור פישנדלר, עובד מינהלי, לא היה כרוך בתמריץ ביצוע מדיד ולכן נחשב לחלק משכר היסוד שלו. לפיכך, יש לכלול את הפרמיה המשולמת לפישנדלר בחישוב פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. עם זאת, חישוב הפרמיה עבור סטריקובסקי, עובד מוסך ישיר, כלל רכיב מדיד המבוסס על ביצועי המוסך. לפיכך, הפרמיה שלו לא נחשבה לחלק משכרו הקובע. תביעת המערערים לפדיון דמי מחלה נדחתה, ואילו תביעתו של פישנדלר להכללת הפרמיה שלו בחישובי פיצויי הפיטורים התקבלה, ותביעתו המקבילה של סטריקובסקי נדחתה. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, כאשר פישהנדלר יקבל החזר חלקי מהמשיבים. החלטת בית הדין האזורי בעניין ההוצאות בוטלה, והמשיבים חויבו לשלם את הוצאותיו המשפטיות של פישנדלר, ואילו אלמנתו של סטריקובסקי, לאה סטריקובסקי, חויבה בהוצאות המשיבים.