ה"פ 58158-07-18

תקציר

קשיש ישראלי דובר רוסית, המבקש, שרכש דירה בשנת 1999, חתם בשנת 2017 על מסמכים המעבירים את הדירה לקרוב משפחה, המשיב, ללא כל תמורה כספית. המבקש טען כי המשיב ניצל את בריאותו הלקויה, חוסר שליטתו בשפה העברית והיעדרם של קרובי משפחה כדי להונות אותו לחתום על מסמכי ההעברה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות למרמה, עושק או ניצול מצד המשיב. מהראיות עולה כי המבקש הבין את מהות העסקה ותנאיה, שהיו לטובתו שכן הם הבטיחו את מגוריו בדירה לכל ימי חייו, ודאגו לרווחתו הכלכלית. כוונתו הראשונית של המבקש למכור את הדירה ולעבור למקום אחר נבעה מנסבותיו האישיות, אך בהמשך חשש לאבד את הקצבה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי אם יקבל את תמורת המכירה. זה הניע אותו להסכים לעסקה מובנית כמתנה. בית המשפט מצא את המבקש כשיר ומצא כי לא קרא את המסמכים עליהם חתם, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. זאת ועוד, נוכחותו של מתורגמן רוסי בעת חתימת המסמך, והכנת אחד המסמכים ברוסית, סתרו את טענת המבקש כי לא הבין את שפת המסמכים. ככלל, בית המשפט קבע כי העסקה משקפת את האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים ודחה את טענת המבקש להכריז על ההעברה כבטלה ומבוטלת. תחת זאת, הורה בית המשפט למשיב לעמוד בתנאים המוסכמים, ובכלל זה לאפשר למבקש להתגורר בדירה ולשלם לו 3,500 ₪ בחודש למשך שארית חייו.