ע"א 5031/22

תקציר

הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נדחתה. מדובר בעסקת נדל"ן מורכבת משנת 2006, בה נטען כי עסקה בין החייב לבין הרוכשים המקוריים, למכירת זכויות במקרקעין, מהווה מראית עין להבטחת הלוואה בנקאית. בית המשפט המחוזי, שצידד בחייב, הכריז על ההסכם כבטל, תוך הדגשת כוונת מרמה להונות את הבנק, והורה על מחיקת הערות אזהרה על הנכס ועל החזר חלק מדמי השכירות שגבו הרוכשים לקופת כינוס הנכסים. הרוכשים ערערו על פסק הדין ביולי 2022, ולאחר מכן ביקשו עיכוב ביצוע בפברואר 2023, בטענה לסיכויים טובים לערעורם והדגשת פגמים פרוצדורליים לכאורה בערכאה הנמוכה יותר. עם זאת, בית המשפט ציין כי ערעור אינו מעכב אוטומטית את ביצוע פסק הדין והדגיש את הימנעותם מהפגנת מאזן שלילי של נוחות או נזק מיידי, נוכח השיהוי בהגשה והיעדר חשש משכנע לנזק כספי או בלתי הפיך. בית המשפט הדגיש את האתגר של ביטול ממצאים מבוססי עובדות מבית המשפט המחוזי. לפיכך, בקשת השהייה נדחתה ללא צווי הוצאות.