ע"א 223/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו המשיבים לתיקון לוח הזכויות במקרקעין בכפר קרע. העתירה ביקשה לשנות את רישומה של חלקת קרקע מרשות הפיתוח, שרכשה את הקרקע מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים, למשיבים. הקרקע המדוברת עברה הליכי התיישבות בשנת 1945, ודודיהם של המשיבים הגישו תביעה על הקרקע בשמם בתקופת המנדט הבריטי. המשיבים לא הגישו תביעה במהלך הליכי הפשרה ולא נקטו כל פעולה בנוגע לקרקע עד שנת 1978, 22 שנים לאחר שרשות הפיתוח השתלטה על הקרקע ובנתה עליה בית. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. בית המשפט העליון קבע, כי המשיבים לא הגישו את תביעתם בתוך המועדים הקבועים בחוק ולא סיפקו הצדקה סבירה לשיהוי. זאת ועוד, הראיות שהציגו המשיבים בדבר החזקתם הנטענת במקרקעין לא היו משכנעות. רישום הקרקע על שם רשות הפיתוח יוחזר. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם לרשות הפיתוח שכר טרחת עורך דין בסך 600,000 ₪.