בג"צ 1953/15

תקציר

הבקשה לצו מניעה מותנה מבקשת לערער על החלטת פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בבקשות לחופשה לערעור שהגישה העותר. מקורן של הבקשות בהחלטות בית הדין האזורי לעבודה בתביעות אישיות שהגישו המשיבים, עובדי העותרת, נגד החברה. הסוגיה המרכזית העולה בעתירה נוגעת לדחיית תביעת החברה על ידי בית הדין הארצי לעבודה לנכות מהסכומים שנפסקו להם על ידי בית הדין האזורי זיכוי בסך 2.25 נקודות זיכוי ששולמו למשיבים במהלך העסקתם, מהסכומים שנפסקו להם על ידי בית הדין האזורי. העותרת טוענת כי מדובר בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית העוסקת בדיני המס, וכי שגה בית הדין הארצי בהחלטתו בעניין ניכוי סכומים אלה. עם זאת, בג"ץ קבע כי העתירה נעדרת עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי. פסק הדין התבסס על נסיבות ספציפיות ולא ביצע את הטעויות המשפטיות להן טען העותר. זאת ועוד, עמדותיה והתנהלותה הסותרות של העותרת כלפי המשיבים ורשויות המס ביחס לזכאותם של מבקשי מקלט לזיכוי ממס, משמשות עילה לדחיית העתירה. לפיכך העתירה נדחית, והעותר נדרש לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.