בר"ע 1412/02

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו. ההחלטה הראשונית דחתה את בקשת המבקש לעיקולים זמניים על נכסים שבבעלות המשיב. דחיית בקשת רשות הערעור מבוססת על מספר נימוקים. ראשית, מדובר בבקשה שנייה למתן רשות ערעור, ובקשות כאלה נענות רק במקרים נדירים בעלי חשיבות משפטית מהותית או משמעות ציבורית. נראה כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות או ציבוריות המצדיקות התערבות בשלב זה. שנית, הבקשה עניינה דחיית סעד זמני, וערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מהתערבות בשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית בעניינים אלה, אלא אם כן נעשה שימוש פסול בשיקול הדעת. לאחר עיון לא מצאה השופטת טעויות בהחלטת בית המשפט המחוזי המצדיקות ערעור, במיוחד בהתחשב באופי שיקול הדעת של צווי סעד זמניים. החלטת בית הדין האזורי התבססה על שני טעמים מרכזיים: אופי לא ברור של מערכת היחסים בין הצדדים והיעדר הוכחה בדבר הנטל המוטל על ביצוע פסק הדין, אשר סבר בית הדין כי הוא קשור פוטנציאלית לסכסוכי אישות בין המערערת לבעלה. בית המשפט ציין גם את הממדים החוקתיים של זכויות הקניין ואת הצורך להגן עליהן, המשקלל עוד יותר מפני התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. לבסוף, נדחה ניסיונה של המערערת להציג מסמכים חדשים התומכים בתביעתם, שכן הוא נתפס כניסיון להעלות טענות סותרות וחסר שחר, מה גם שהמסמך המדובר הוגש על ידי בעלה של המערערת בהליך שאינו קשור. מטעמים אלה החליטה השופטת שלא להיעתר לבקשת רשות הערעור, וההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות.