ע"ע 33066-11-12

תקציר

בפסק דין זה סקר בית המשפט את תהליך קבלת ההחלטות של ועדות חריגים רפואיות, בפרט בעניינו של אדם הזקוק לטיפול משולב שאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי. בית המשפט הדגיש כי בעוד מומחיות רפואית היא חיונית, הפיקוח השיפוטי הוא הכרחי, מונחה על ידי עקרונות של צדק טבעי ומשפט מנהלי. המקרה עסק בחולה הסובל מסרטן דרכי המרה המבקש כיסוי לטיפול משולב לאחר מיצוי חלופות. בית המשפט הדגיש כי ועדות החריגים לא נתנו משקל הולם להיעדר טיפולים אלטרנטיביים, גורם מכריע בהנחיות משרד הבריאות. יתר על כן, בית המשפט זיהה פגמים בהערכת הוועדות את ההשלכות הכספיות, ובפרט את הגדרתן המרחיבה את קבוצת השוויון, שכללה הן חולי סרטן דרכי המרה והן חולי סרטן הלבלב, והגדילו את שיקולי העלות ללא הצדקה. בפסק הדין נקבע כי שיקולים תקציביים, אף שהם תקפים, אינם צריכים להכתיב החלטות בלבד, במיוחד כאשר הם מאוזנים מול יעילות הטיפול בנסיבות מסכנות חיים. בית המשפט דחה את ערעורה של מכבי, והדגיש כי ההחלטות צריכות לשקף הערכה סבירה ומידתית של כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות היעילות הפוטנציאלית של הטיפול והיעדרן החמור של חלופות עבור המטופל. לסיכום, בית המשפט המליץ על חידוד חקיקתי לפעילותה של ועדת חריגים כדי להבטיח תהליכי קבלת החלטות עקביים, שוויוניים ושקופים.