ת"א 2836/03

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובע כנגד הנתבעים בשל היעדר ראיות מספיקות שהוצגו על ידי התובע. התובע מכר את עסק הכלים החד פעמיים שלו לנתבעת מס' 1, לרבות המלאי ורשימת הלקוחות, במחיר מוסכם של 300,000 ₪, אשר ישולם בתשלומים חודשיים. עם זאת, הנתבע מס' 1 שילם רק 196,560 ₪ לפני הגשת התביעה, ובית המשפט לא מצא כל ראיה התומכת בטענתו כי שילם תשלומים נוספים. בנוסף, בחן בית המשפט את סוגיית ההלוואות שהעמידה התובעת לנתבעת מס' 1. נקבע כי הנתבע מס' 1 לווה סך של 240,000 ₪, מתוכם החזיר 132,460 ₪. גם הנתבע מס' 1 קיבל הלוואה בסך 125,000 ₪ עבור משאית, אך לא עמד בהחזרה, ונקלע לחובות בסך 153,980 ₪. עוד מצא בית המשפט כי התובעת ביצעה משיכות פרטיות מכספי העסק, ללא רשותה של הנתבעת מס' 1, הבעלים החדשה. משיכות בלתי מורשות אלה נרשמו ביומנה של התובעת והסתכמו בסכום משמעותי. כתוצאה מכך, הנתבעים רשאים לנכות משיכות בלתי מורשות אלה מסכום תביעתו של התובע. זאת ועוד, בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת כי הנתבע מס' 2 חב בחובותיה של הנתבעת מס' 1, שכן לא היו ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. בסופו של דבר, התובע אחראי להוצאות עורכי הדין של הנתבעים, שמסתכמות בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כמתחייב בחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום מלוא הסכום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 7.8.05.