ע"פ 2255/15

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור שעניינו שלילת פיצויים ושיפוי הוצאות הגנה לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין. המערערים תבעו פיצויים לאחר שכתב האישום נגדם נדחה, בטענה כי אין בסיס להאשמה או לנסיבות מצדיקות אחרות. עם זאת, עורך דינם הראשון הצהיר בעת הפיטורים כי לא יבקשו פיצויים, והצהרה זו נחשבה כמיצתה את זכויותיהם לפי סעיף 80. בית המשפט הדגיש כי כל בקשה לפיצויים הייתה צריכה להיות מוגשת מיד לאחר ההליך הפלילי, ושיהוי של למעלה משנתיים נקבע כבלתי סביר. זאת ועוד, טענת המערערים כי לא היו מודעים לסעיף 80 נדחתה, שכן נמסר להם כראוי על ידי באי כוחם הקודמים. בית המשפט לא מצא כל פגם בייצוג על ידי עורך דינם הקודם, אשר הסביר למערערים ביסודיות את המצב. לגופו של עניין ציין בית המשפט כי חקירת המשטרה נוהלה בתום לב ולא נפלו מחדלי חקירה המצדיקים פיצוי. טיפול התביעה בתיק נמצא ראוי. כמו כן, חויבו המערערים בהוצאות משפט בשל חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכים בהגשת בקשה חסרת בסיס. בית המשפט הדגיש כי הבקשה לפיצוי היא מעין אזרחית, ובכך התיר הטלת הוצאות אלה. משכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם 5,000 ₪ לאוצר המדינה. כל השופטים הסכימו עם ההחלטה.