ת"צ 45748-08-21

תקציר

המבקשים הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ארבעה משיבים, בטענה כי המידע הרפואי שלהם נאסף ושותף עם צדדים שלישיים ללא הסכמתם, תוך פגיעה בפרטיותם ובחובת הסודיות. במסגרת קדם המשפט הוחלט להפריד את ההליכים נגד כל משיב. המשיבה מאוחדת הגישה בקשה לסילוק על הסף, בטענה כי לבית הדין לעבודה סמכות בלעדית לדון בתביעה, מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם המשיבה לאומית העלתה בתשובתה את סוגיית הסמכות. עם זאת, המבקשים טענו כי התביעה מבוססת בעיקרה על חוק הגנת הפרטיות, המקנה לבית המשפט סמכות עניינית. בית המשפט הסכים עם המבקשים, וקבע כי התביעה, שהיא בעיקרה תביעת נזיקין, צריכה להידון בבית המשפט האזרחי. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את השירותים הדיגיטליים לגופם ולא בכללותם, וכי העברת מידע אישי אינה יכולה להיחשב כשירות רפואי לפי חוק ביטוח בריאות. בנוסף, העובדה שהמבקשים הזכירו דינים נוספים לצד חוק הגנת הפרטיות לא שינתה את אופי התביעה, ולבית המשפט האזרחי מומחיות בטיפול בפגיעה בפרטיות. בית המשפט דחה את בקשת הדחייה, בקובעו כי הבקשה לאישור מצויה בסמכותו המהותית, והורה למבקשים להציע כיצד להפריד את הבקשה נגד ארבעת המשיבים בתוך שבעה ימים.