ע"א 3008/00

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור שכנגד על החלטה בעניין קצבת נכות לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום) לחייל לשעבר, פרידמן שרגא, שסבל מכאבים וחוסר יציבות בשתי כתפיו בעקבות שירותו הצבאי. משרד הביטחון היה המערער, ושרגא היה המשיב. ועדת הערר קיבלה חלקית את ערעורו של שרגא, הכירה בנכות כתף ימין שלו כקשורה לשירות, אך דחתה את תביעתו בגין כתף שמאל. פסק הדין מסכם את החלטת הוועדה, תוך התמקדות בשתי סוגיות מרכזיות: האם הנכות בכתף שמאל נבעה מפגיעה בשירות ("אירוע חבלה") והאם אי היציבות בכתף ימין נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי. באשר לכתף שמאל, פסק הדין מחזק את החלטת הוועדה, וקובע כי שחייה במהלך חופשה - אירוע החבלה הנטען - אינה מהווה פגיעה וכי הנכות בכתף שמאל לא הייתה קשורה לשירות. לגבי כתף ימין, פסק הדין מסכים עם מסקנת הוועדה כי שירותו הצבאי של שרגא, שכלל הרמת משאות כבדים, גרם לחוסר היציבות ולכאב. הקביעה התבססה על חוות דעת מומחים כי עייפות מגבירה את הסבירות לחוסר יציבות, ושירותו של שרגא דרש הרמת משאות כבדים ממושכת. בפסק הדין מודגש כי המום המולד או הממצא ההתפתחותי של המשיב, שגרם לגמישות יתר של המפרקים, היה א-סימפטומטי לפני השירות. באשר לסיבתיות המשפטית התקיימו שניהם המבחן הסובייקטיבי – קבלת רגישותו של שרגא – והמבחן האובייקטיבי, הבוחן את ייחודו של השירות הצבאי. בנוסף, פסק הדין דן בדיני ההתיישנות, ודוחה את טענת השיהוי של המערערת, שכן השיהוי בתביעת ההטבות לא פגע בעמדת המשיב. הערעור העיקרי של משרד הביטחון נדחה, והערעור הנגדי התקבל חלקית, ובכך אישר את ההכרה בחוסר היציבות של שתי הכתפיים כקשורות לשירות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו. השופטת מיכל רובינשטיין והשופט יהושע גרוס הסכימו עם ההחלטה.