עב"ל 1124-07-15

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור בעניין חישוב תגמולים למערער עצמאי לאחר תאונת עבודה. המערער טען, כי אין להחיל על עניינו את תקנה 11 לתקנות המקדמות אשר "חוסמת" את האפשרות להשתמש בשומה הסופית של השנה השוטפת לצורך קביעת הכנסה לחישוב גמלה. התקנה נועדה להבטיח כי ההטבות יתבססו על ההכנסות שקדמו לפגיעה בעבודה, לתמרץ תשלומי פרמיה בזמן אמת ולמנוע דיווחים כוזבים לאחר תאונות. בית המשפט קבע כי מקרה זה אינו נופל בגדר חריגים כלשהם לתקנה. ראשית, אין חולק כי המערער לא מסר דו"ח מעודכן על הכנסותיו טרם התאונה. שנית, רואים את המערער כמי שידע מראש על ההשפעות של עלייה רטרואקטיבית בהכנסות על קצבת הנכות שלו. לפיכך, חלה תקנה 11, ויש לחשב את הגמלאות על פי ההכנסה שדווחה לפני התאונה. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי יש לראות בתשלומי המע"מ ששולמו לפני התאונה "הכנסה" ולשמש לחישוב התגמולים, שכן דוחות אלה כוללים תקבולים בלבד ולא הוצאות. בנוסף, בית המשפט מצא כי תנודתיות הכנסות העצמאים אינה מצדיקה חריגה מתקנה 11, שנחשבה סבירה בפסקי דין קודמים. לבסוף, הראיות הראו כי המערער היה מודע לפגיעתו בעבודה טרם הגשת דו"ח הכנסותיו, ולכן אינו זכאי לחריגה מהתקנה. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הראשונית עומדת בעינה.