ת"א 42064-01-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: ת"א 42064-01-25 קיבוץ בוכריץ בע"מ נ' ת. יצחק בנייה ויזמות בע"מ ואח'** **רקע עובדתי והצגת המחלוקת** הפסק דין דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף, אשר הוגשה על ידי הנתבעים. הטענה המרכזית של הנתבעים היא כי התביעה הוגשה שלא כדין, מכיוון שלא התקבלה החלטה כדין של הגוף המוסמך בקיבוץ בוכריץ (התובעת) להגשתה. בלב המחלוקת עומדת השאלה האם החברה, המוחזקת בבעלות כמעט שווה על ידי שני אחים, יוסף ושלום בוכריץ, אשר גם מכהנים כדירקטורים יחידים, קיבלה החלטה כדין להגיש את התביעה. הרקע להליך הוא סכסוך עסקי ואישי בין האחים, שהוביל לכך שהתביעה הוגשה על ידי יוסף, ללא הסכמתו של שלום. **העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **סמכות הדירקטוריון והקוורום:** * **עקרון:** בית המשפט מדגיש כי הגורם המוסמך בחברה לקבל החלטה על הגשת תביעה בעלת משקל משמעותי, שאינה חלק מהניהול השוטף, הוא הדירקטוריון. * **הדין החל:** בהיעדר קביעה אחרת בתקנון החברה, סעיף 104 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי המניין החוקי (קוורום) לפתיחת ישיבת דירקטוריון הוא **רוב חברי הדירקטוריון**. * **יישום בענייננו:** בדירקטוריון קיבוץ בוכריץ שני חברים בלבד (יוסף ושלום). בישיבה שבה לכאורה התקבלה ההחלטה על הגשת התביעה, נכח יוסף לבדו. לפיכך, לא התקיים הקוורום הנדרש (רוב חברי הדירקטוריון), ולכן, לפי סעיף 104 לחוק החברות, **לא התגבש מניין חוקי לפתיחת הישיבה**. 2. **תוצאות הפגם בקבלת ההחלטה:** * **השאלה המשפטית:** בית המשפט נדרש להכריע האם אי-קיום הקוורום מהווה "פגם בכינוס" הניתן לתיקון או ביטול לפי סעיף 109 לחוק החברות, או שמא מדובר במצב בו **כלל לא התקיימה ישיבה של הדירקטוריון ולא התקבלה כל החלטה כדין**. * **הלכת "לא נעשה דבר" (Non est factum) והפסיקה:** בית המשפט מתבסס על הלכות קיימות, ובפרט על ע"א 63/78 כהן נ' קוט, פ"ד לה(1) 337, הקובעת כי החלטות המתקבלות בלא קיום המניין החוקי הנדרש **חסרות תוקף מלכתחילה** ואינן ניתנות להכשרה מכוח טענות של "פגם". כלומר, במצב כזה, אין מדובר בפגם פורמלי בלבד, אלא בנטילת סמכות שלא כדין, שאינה מאפשרת להחלטה להיחשב כהחלטת החברה. * **הבחנה לעניין מעמד הנתבע:** בית המשפט קובע כי בעוד שלנתבע אין בדרך כלל מעמד לטעון לפגמים בהליך קבלת החלטות של התובעת, הרי שטענה כי **כלל לא התקבלה החלטה כדין** להגיש את התביעה, או כי אין התובעת בעלת אישיות משפטית או סמכות לפעול, היא טענה שבית המשפט חייב לדון בה. זאת, מכיוון שהיא נוגעת לעצם קיומו של ההליך השיפוטי ("אין לך תובע, אין לך תובענה"). 3. **מעמד הנתבעים בטענת היעדר הסמכות:** * **כלל:** לנתבע אין בדרך כלל זכות להתערב בהחלטות פנימיות של החברה התובעת, כגון החלטה על הגשת תביעה. * **חריג:** כאשר הטענה אינה נוגעת לפגם פורמלי בהחלטה, אלא לשלילת קיומה של החלטה **כלל** (כלומר, לא התקבלה החלטה כדין על ידי הגוף המוסמך), הנתבע בהחלט זכאי להעלות טענה זו. הדבר נובע מכך שהנתבע זכאי לדעת כי התביעה נגדו הוגשה על ידי גורם לגיטימי ומוסמך. בית המשפט מפנה בעניין זה לע"א 207/74 THE RUSSIAN ECCLESIASTICAL MISSION IN JERUSALEM נ' מדינת ישראל, אשר קבע כי אם גוף כלשהו אינו יכול לפעול (כגון תאגיד ללא מנהלים, או הנהלה שלא הרשתה הגשת תובענה), אזי ההליך אינו יכול להתקיים. 4. **הקושי המהותי בקבלת ההחלטה (מעבר לקוורום):** * בית המשפט מצביע על כך שגם אם היה מתקיים הקוורום, ההחלטה על הגשת התביעה הייתה בעייתית. שכן, היא התקבלה על ידי יוסף לבדו, ללא הסכמת שלום, וזאת על אף שהם בעלי מניות ודירקטורים בחברה, והם מצויים בסכסוך חריף. * החלטה מהותית כגון הגשת תביעה, ובפרט כזו הנוגעת לעמדה משפטית מנוגדת (האם לאכוף את הסכם 2008 או את הסכם 2015), מצריכה החלטה אסטרטגית של הגוף המוסמך, ולא החלטה של דירקטור אחד הפועל לבדו, ללא הסכמת הדירקטור השני וללא הסכמת רוב בעלי המניות. 5. **פער בין "פגם" ל"היעדר החלטה":** * סעיף 109 לחוק החברות דן ב"פגם בכינוס" ומאפשר ביטול החלטה. לעומת זאת, אי-קיום קוורום, כפי שנקבע בפסיקה (עניין קוט), שולל את עצם קיומה של ההחלטה. בכך, בית המשפט מבחין בין מצבים של פגם הניתן לתיקון לבין מצבים בהם אין כלל החלטה מהותית. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט מבהיר כי התפיסה שאי-קיום קוורום מהווה רק "פגם" הניתן לתיקון לפי סעיף 109 אינה מקובלת בהכרח, וכי במקרים מסוימים (כמו כאן, כאשר אין גם הסכמה בדיעבד של הרוב), מדובר למעשה ב"היעדר החלטה" מוחלט. **השלכות ההחלטה** * **מחיקת התביעה על הסף:** לאור האמור, בית המשפט מורה על מחיקת התביעה על הסף, מכיוון שהיא הוגשה ללא החלטה כדין של הגוף המוסמך בקיבוץ בוכריץ. * **הוצאות משפט:** יוסף בוכריץ, אשר פעל כאמור, חויב לשלם הוצאות משפט לנתבעים. * **הכוונה להליכים עתידיים:** בית המשפט מציין כי מחיקת התביעה אינה מהווה הכרעה לגופו של סכסוך. הוא מציע כי על מנת שניתן יהיה לברר את המחלוקת, נדרשת החלטה כדין של קיבוץ בוכריץ. לאור הסכסוך בין האחים, בית המשפט מציין כי ייתכן שתידרש החלטה שיפוטית באשר לאופן שבו החברה תפעל בהתאם להוראות הדין, במידה והחברה נמצאת ב"מבוי סתום" (deadlock). **נקודות חידוש/דגש בפסק הדין** * **הדגשת ההבחנה בין "פגם" ל"היעדר החלטה":** פסק הדין מחזק את ההבנה כי אי-קיום קוורום, במיוחד כאשר הוא משולב בהעדר הסכמה מצד כלל חברי הגוף המוסמך, עשוי להוביל למסקנה כי כלל לא התקבלה החלטה. הדבר שונה מ"פגם" הניתן לתיקון. * **מעמד הנתבע בהעלאת טענת "לא נעשה דבר":** פסק הדין מבהיר כי הנתבעים זכאים להעלות טענה שהתביעה כלל לא הוגשה על ידי גורם מוסמך, שכן הדבר נוגע לעצם קיומו של ההליך השיפוטי. * **השלכות מעשיות על אופן קבלת החלטות בחברות עם סכסוכים פנימיים:** פסק הדין מדגיש את הצורך בהקפדה על הליכי קבלת החלטות תקינים, במיוחד בחברות בהן בעלי השליטה חלוקים. במקרים של "מבוי סתום", ייתכן שיידרשו פתרונות משפטיים מיוחדים.