ע"מ 10/24

תקציר

במקרה דנן, המערער הוא חייל קרבי מחטיבת גבעתי, אשר נעדר ללא חופשה במשך 18 יום בחודש אוגוסט 2023, בטענה למצוקה נפשית קשה לאחר שירות קרבי רצוף, מתוכם 60 יום בעזה. המערער לא נפגש תחילה עם קצין הגדוד שלו ולא הגיב לניסיונות קשר יחידתיים, ובהמשך הסביר את חוסר יכולתו לחזור לשירות עקב טראומה אישית. השאלה המרכזית הייתה האם יש לשחרר את המערער כחלופת מעצר, בהתחשב במצבו הנפשי. בית המשפט, שהכיר בבסיס המשפטי של הטענות ובחשש הצבאי להיעדרות במהלך לחימה, החליט שלא לשחרר לאלתר. עם זאת, הערעור התקבל באופן חלקי. בית המשפט הורה להגביר את הפיקוח על מעצרו של המערער, תוך הדגשת הצורך בהערכה נפשית ובהליך "מיפוי צרכים" לבחינת התאמתו להשתלבות בשירות הצבאי. בית המשפט האריך את מעצרו עד ל-4 בפברואר 2024, תוך שהוא מדגיש את החשיבות של טיפול מיידי בבריאותו הנפשית כדי לקבוע פעולות נוספות מתאימות, לאור חששות משמעת צבאיים ברורים וההשפעה הפוטנציאלית של מצבו הנפשי על המשך השירות. החלטה זו נועדה לאזן בין המשמעת הצבאית לבין צרכיו הנפשיים של המערער, ולאפשר מסלול אפשרי לשיקומו ולשילובו מחדש. הנוכחות וההחלטה צוינו על ידי אל"מ מאיה גולדשמידט ב-25 בינואר 2024.