בר"ש 4641/23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה. המבקשים, שהם מורים, הורשעו בביצוע עבירות משמעת בכך שלימדו נהיגה פרטית ללא ההיתר הנדרש, דבר האסור על פי תקנות שירות המדינה. המקרה נסוב סביב פרשנותם ויישומם של חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, ותקנות שירות המדינה, ובפרט ההוראות הנוגעות לעבודה פרטית ולתהליכי אישור. המבקשים טענו כי ההוראות נאכפו באופן סלקטיבי בעניינם, אך בתי המשפט קבעו אחרת, והדגישו כי אכיפה חלקית נדרשת לעיתים ואינה מהווה אפליה. פסקי הדין של בתי המשפט קמא, שהתבססו על העובדות הספציפיות שהוצגו, לא מצאו ראיות להפליה פסולה ויישמו את התקדימים הרלוונטיים. כתוצאה מכך נדחה הערעור, תוך שמירה על פסק הדין המקורי ועל העונשים שהוטלו עליו – פיטורים ממשרד החינוך ופסילה משירות המדינה. החלטה זו אושרה גם על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. גם בקשת רשות הערעור האחרונה, "הגלגול השלישי", נדחתה, שכן השופט לא מצא נימוקים משכנעים המצדיקים התערבות בשיקול הדעת של הערכאות הנמוכות יותר ולא חשש לעיוות דין. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, נוכח היעדר תגובה מתבקשת.