ת"פ 228/09

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לפיצויים והוצאות הגנה שהגישו שישה נאשמים שהואשמו בהתקהלות בלתי חוקית ובהתפרעות לאחר צו פיזור. ההאשמות נבעו ממחאה נגד פעולת צה"ל ברצועת עזה. הנאשמים ביקשו פיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, המאפשר לבית המשפט לפסוק לנאשמים את הוצאות ההגנה שלהם ואת הפיצוי בגין מעצר אם זוכו או אם האישומים בוטלו בנסיבות מסוימות. תחילה משרטט השופט את עיקרי עובדות המקרה ואת טענות הצדדים. לאחר מכן היא מתעמקת בפרשנותו של סעיף 80(א) ותחולתו על הנתבעים. מסקנתה, כי רק נאשם 1, שזוכה לאחר משפט מלא, עומד בתנאי הסף ובעילות הזכאות לפיצויים. נאשמים 2 ו-6, שסעיפי האישום נגדם בוטלו בטרם הגיבו לכתב האישום, אינם עומדים בתנאים אלה. השופט עובר לדון בנימוקי הזכאות וקובע כי לא היה בסיס להאשים את נאשם 1, שכן תובע סביר לא יכול היה לצפות באופן סביר להרשעה על סמך הראיות הקיימות. עוד היא מוצאת כי נסיבות אחרות מצדיקות פיצוי, נוכח הפגיעה בזכויות היסוד של הנתבע 1, לרבות זכותו לחופש ביטוי ואינטרס הסתמכותו. בהפנותו לשיקול דעתו של בית המשפט, התנאי השלישי לפיצוי, מדגישה השופטת את חשיבות ההגנה על זכויות חוקתיות ואת הפגיעה הקשה שחווה הנתבע. היא פוסקת לנאשם 1 פיצוי בסך 12,838 ₪, מתוכם 338 ₪ בגין מעצרו, 2,500 ₪ בגין ניהול ההליך ו-10,000 ₪ בגין פגיעה בזכויותיו החוקתיות ואינטרס ההסתמכות שלו. ההחלטה מגיעה עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.