עע"מ 7546/07

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של קבוצת זרים, השוהה בישראל באופן בלתי חוקי מזה תקופה ארוכה, נגד גירושם. המערערים טענו כי קיבלו הבטחות ממשטרת ההגירה ומשר הפנים לקבלת רישיונות לישיבת קבע, אך בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. ההבטחה היחידה שנמצאה ניתנה הייתה למערער פ', אשר שיתף פעולה עם משטרת ההגירה באיתור שוהים בלתי חוקיים, והבטיח כי לא יינקטו נגדו פעולות אכיפה. בית המשפט בחן גם הבטחה מנהלית שנייה לכאורה שניתנה באמצעות תוכנית טלוויזיה, אך הגיע למסקנה כי דברי שר הפנים לא היוו הבטחה מפורשת ומחייבת. יתר על כן, טענות המערערים בדבר הסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם, גאנה, לא נחשבו כסיבות תקפות למתן אשרות, שכן הן לא הוכיחו ניסיון לבקש הגנה מהרשויות בגאנה. בית המשפט הכיר בנסיבות החריגות של המקרה, אך אישר את צו הגירוש, ואיפשר למערערים 120 יום להתכונן ליציאתם. עוד נקבע בפסק הדין כי המערערים אינם זכאים להחזר הערבויות ששילמו. סגני הנשיא א' ריבלין וי' אלון הסכימו עם ההחלטה, והשופט מלצר נתן את פסק הדין.