ת"א 9384-03-21

תקציר

התובעים, הורים לקטינה, הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, אשר עקבה אחר הריונה של האם התובעת. התובעים טענו כי הנתבעת לא הפעילה סטנדרט סביר של זהירות במעקב ההריון של האם, מה שהוביל ללידת ילד פצוע שאובחן עם תסמונת נונאן. התביעה התבססה על "הולדה בעוולה", בשל מעקב הריון רשלני, ובפרט ייעוץ גנטי רשלני ואי הפניית התובעת להפסקת ההיריון. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי הנתבעת פעלה ברשלנות תוך הפרת חובת הזהירות שלה כלפי התובעים. הייעוץ הגנטי שניתן על ידי הנאשם היה חלקי וחסר מידע חיוני, שכן הוא התעלם מממצאים חמורים נוספים הקשורים לעובר, מעבר לאלה שנדונו. כמו כן, הייעוץ לא סיפק הסבר מלא ומפורש לתובעים בדבר חומרת הממצאים והשלכותיהם, לרבות האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעת הפרה את חוק זכויות התובעים, שכן המטפלים נדרשים לספק למטופלים מידע שיאפשר להם לקבל החלטות עצמאיות. חובת ההסבר וההבנה היא חלק מחובת הגילוי שחבים אנשי מקצוע רפואיים למטופליהם. באשר לסיבתיות, בית המשפט מצא כי אילו היה בידי ועדת ההפלות כל המידע הרפואי הרלוונטי, היא הייתה מאשרת את הפסקת ההיריון. בנוסף, חזקה כי עמדת התובעים בנוגע לפיטורים עולה בקנה אחד עם החלטת הוועדה. כך נקבע הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבע לבין הנזקים שנבעו מלידת הקטין. בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי אי התייצבותם של התובעים לפגישה שנקבעה לייעוץ גנטי ניתקה את הקשר הסיבתי, שכן התובעים לא עודכנו די הצורך בדחיפות העניין ובסיכונים הכרוכים באי התייצבות. רשלנות הנתבעת הקהתה את ערנותם של התובעים ותרמה להחלטתם שלא להגיע. לסיכום, בית המשפט חייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לתובעים כתוצאה מלידת ילדם הפגוע. נקבע דיון קדם משפט כדי לדון בסוגיית הנזקים.