ע"פ 23899-04-11

תקציר

הערעור מערער על פסק הדין שהרשיע את המערער בפריצה ובהחזקת סכין. בית משפט קמא הרשיע את המערער בפריצה לדירה ובגניבה, בין היתר, של סכין, שנמצאה זמן קצר לאחר הפריצה לקטנוע עליו רכב. המערער טען, כי השוטר שמצא עליו את הסכין נעדר סמכות לערוך חיפוש, כי הסכין שנמצאה אינה מזוהה דיה כסכין שנגנבה, וכי אין להחיל עליו את עקרון ההחזקה התכופה. בית המשפט קבע כי החיפוש נערך בהסכמת המערער ולכן הסכין קבילה כראיה. עוד קבע בית המשפט כי די היה בזיהוי הסכין על ידי קורבנות הפריצה וכי טענת המערער כי הסכין נועדה ל"קישוט" אינה אמינה. זאת ועוד, בית המשפט החיל על המערער את עקרון ההחזקה התכופה, שכן הסכין נמצאה ברשותו זמן קצר לאחר הפריצה. זיכויו של שותפו של המערער מחוסר ראיות לא הצדיק את זיכויו של המערער. מחדלי החקירה שהזכיר המערער, לרבות היעדר מסדר זיהוי סכינים ואי נטילת טביעות אצבע, לא פגעו בהגנתו, ודי היה בראיות נגדו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת המערער בדבר אי חוקיות החיפוש והתפיסה של הסכין, ושקל את חומרת העבירות ואת עברו הפלילי של המערער, וגזר את דינו בהתאם. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה, ופסק הדין התקבל.