ת"פ 4475/04

תקציר

מדינת ישראל האשימה את דניאל גרינברג ואת חקלאי בת שלמה בבנייה בלתי חוקית ובשימוש מופרז בקרקע חקלאית עבור 17 מבנים על הקרקע המיועדת לשימוש חקלאי. עם זאת, במהלך המשפט בוטלו סעיפי האישום הנוגעים לעבירות הבנייה מאחר שהמבנים היו שם שנים רבות, וחלה עליהם התיישנות. נותר רק האישום על שימוש מופרז במבנים ובקרקע. בית המשפט מצא כי זכויותיו של הנאשם לא נפגעו, שכן עלה בידו להציג הגנה בת קיימא. הנתבעים טענו כי השימוש שעשו בקרקע היה לצרכים חקלאיים, לרבות גידול בקר, ניהול תחנת הסגר לחיות משק וביצוע פעולות לייצור עוברי בקר, שכולם נחוצים במישרין לייצור חקלאי. הם הציגו ראיות המוכיחות כי משרד החקלאות תמך בעמדתם. התביעה לא סיפקה ראיות נוספות לסתור זאת. השופט קבע כי השימושים של הנתבעים בקרקע נופלים להגדרת הפעילות החקלאית ואינם מופרזים, בהתחשב בשינויים שחלו בחקלאות המודרנית. השימוש בקרקע לתחנת הסגר ולייצור עוברים נמצא אגב שלב הייצור החקלאי. כמו כן, שימושים אלה לא שינו באופן משמעותי את הנוף או את השימוש החקלאי המותר. באשר לטענת השימוש הבלתי מורשה, בית המשפט לא מצא הצדקה להרשיע את הנאשמים, מה גם שלחלק מהמבנים היו היתרים תקפים ולאחרים היה הליך של הגשת בקשה להיתר. השופט זיכה את הנאשמים מכל האישומים, בנימוק של היעדר ראיות מספיקות ושיקולים פרוצדורליים.