ת"א 1106/99

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי סוגיות עיקריות. ראשית, היא קובעת את גובה הפיצוי שחבו הנתבעים לתובעים בעקבות אחריותם המבוססת לנזקי התובעים. שנית, היא מכריעה בשאלת האחריות והנזקים במערכת היחסים שבין הנתבעים לבין צד שלישי, שהגיש הודעה נגדית נגד הראשון. הבסיס לטענות נובע ממותה הטרגי של א', שהוכתה על ידי בעלה ולאחר מכן קיבלה טיפול רפואי לקוי בבית החולים של הנתבעים שהוביל למותה. התובעים, ילדיו של א', הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית נגד בית החולים ושלושה רופאים עשר שנים לאחר מכן. בית המשפט דחה בעבר את התביעה, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו והורה על החזרת התיק לצורך קביעת פיצויים. הנתבעים טענו כי הקשר הסיבתי בין רשלנותם לבין מותה של א' הוא עמום, מה שמוביל להפחתת הפיצוי. כן טענו לרשלנות תורמת מצדה של א' וביקשו לחלק את הנזק שנגרם לתובעים בינם לבין בעלה של א', שהיה אלים כלפיה. הצד השלישי, בעלה של א', הגיש הודעה נגדית, בה טען כי רשלנות הנתבעים גרמה למותו של א' וביקש מהם שיפוי. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים בדבר עמימות סיבתית ורשלנות תורמת, והטיל עליהם את האחריות הבלעדית למותו של א'. בית המשפט דחה גם את תביעת הנתבעים נגד בעלה של א', וקבע כי הסתלקותו מהירושה תקפה וכי אין לאפשר לו ליהנות ממעשיו האלימים. ההודעה הנגדית של הצד השלישי הצליחה חלקית. בית המשפט קבע כי הן הנתבעים והן הצד השלישי אחראים לנזקי התובעים, וכי אחריות זו היא משותפת ויחידה. עם זאת, במערכת היחסים הפנימית ביניהם, הנתבעים יישאו רק בשליש מהנזק ואילו הצד השלישי יישא בשני השלישים הנותרים. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים שונים, לרבות קיצור תוחלת החיים, כאב וסבל, ואובדן כושר השתכרות בשנים אבודות, שחושבו בשיטת הידיים. כמו כן נפסקו פיצויים בגין אובדן שירותי הורים, פגיעות בתובעים עצמם, הוצאות קבורה והלוויה וניכויים מהמוסד לביטוח לאומי. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את הפיצויים שנקבעו, בניכוי תקבולי ביטוח לאומי, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הצד השלישי חויב לשפות את הנתבעים בגין שני שלישים מתשלומים אלה ולכסות את הוצאותיהם המשפטיות בגין הליך ההודעה שכנגד.