ע"פ 940/19

תקציר

המערער הורשע בהריגה ובהפקרה לאחר שפצע שוטר במהלך בדיקת רישיון ולאחר מכן נפטר. בית המשפט המחוזי מצא אותו אשם וגזר עליו חמש שנות מאסר, 15 שנות פסילה מלנהוג, קנס של 4,000 ש"ח ופיצוי של 40,000 ש"ח למשפחת המנוח. המערער ערער על הרשעתו וביקש להקל בעונשו, ואילו המשיב ביקש להחמיר בעונשו. לאחר בחינת חומר הראיות, לא מצאה ערכאת הערעור עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, מה גם שהם התבססו על התרשמות ישירה של עדים. השופט בחן גם את סרטוני האירוע והגיע למסקנות דומות. מן העובדות עולה כי המערער הבחין באדם שנקרה בדרכו אך המשיך בנסיעה, ואף האיץ, ויכול היה לעצור או להאט כדי למנוע את הפגיעה. מעשיו של המנוח לא ניתקו את הקשר הסיבתי בין מעשיו של המערער לבין התוצאה, וטיעוניו בעניין זה נדחו. היסוד הנפשי של העבירה היה נוכח אף הוא, שכן המערער היה מודע למעשיו ולתוצאותיהם האפשריות. עם זאת, ההרשעה בהריגה לפי החוק הישן שונתה להריגה בקלות דעת כפי שנקבע בתיקון החדש, שעונשו קל יותר. בית המשפט דחה גם את הערעורים על גזר הדין, וקבע כי הוא מאוזן ומידתי ביחס לפשעים שבוצעו, ועולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הרווחת. לפיכך, הרשעתו של המערער בהריגה שונתה להריגה בקלות דעת, ויתר הערעורים נדחו. סגני הנשיא ח' מלצר וד' מינץ הסכימו עם ההחלטה.