ת"א 29578-04-10

תקציר

המחלוקת נסובה סביב פרשנות חוזה לשירותי גבייה וחישוב עמלות. בית המשפט מצדד בתובעת ומפרש את החוזה לטובתה. על פי החוזה, יש לחשב את העמלה על פי אחוז אחיד מהשקל הראשון שנגבה, ולא כאחוז מצרפי מהגבייה החודשית של הנתבעת. התנהלות הצדדים תומכת בפרשנות זו. בנוסף, הנתבעת אינה נדרשת לשלם לתובע שכר טרחה בגין פעולות אכיפה, שכן אלה כבר כלולות בעמלה האחידה. התובעת זכאית לאחוז עמלה קבוע עבור התקופה בה שימשה כקופאית הנתבעת, מספטמבר 2005 ועד יולי 2006, עת הסתיים החוזה כדין בהסכמה הדדית. כמו כן נפסקות לתובע עמלות בגין "היעדר מאזנים", סיום ממ"דים" והליכי אכיפה שהופסקו כדין על ידי הנתבעת. מנגד, התובעת אינה זכאית לעמלות בגין גביית היטלי ביוב, שכן הנתבע סיפק לה את המסמכים הנדרשים. בית המשפט אף קובע כי התובע הפר את החוזה אך אינו מנכה את הפיצוי המוסכם בשל הפרות חוזיות של הנתבע עצמו והיעדר הוכחת נזק. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 567,832 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה לוקח בחשבון את התמורה שכבר שולמה לתובע ויש להסדיר אותה תוך 30 יום.