ת"א 17495/01

תקציר

התובע, שהיה עולה חדש, ביקר בזירת ההחלקה על הקרח של מרכז קנדה ושכר ציוד להחלקה. הוא החליק ונפל על הקרח ופצע את עצמו. הוא הגיש תביעת נזיקין נגד מרכז קנדה (הנתבע מס' 1) והמבטחת שלהם (הנתבעת מס' 2), בטענה כי פציעתו נגרמה כתוצאה מרשלנותם. הנתבעים טענו כי אתר ההחלקה בטוח וכי הסיכון להחליק על קרח הוא מפגע רגיל. התובע טען כי חור במעקה סביב המגרש, בו הייתה ממוקמת יציאה, גרם לנפילתו. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהוצגו ומצא כי על התובע מוטלת החובה להיות מודע לסיכונים הטמונים בהחלקה על הקרח. בעוד שלבעל אתר ההחלקה הייתה חובה לנקוט אמצעי זהירות, הם לא נדרשו לבטל את כל האפשרויות של החלקות ותאונות. בית המשפט מצא כי אמצעי הבטיחות שננקטו על ידי מרכז קנדה, כגון שלטי אזהרה ומפקחים במקום, היו סבירים. בנוסף, לא שוכנעה כי היעדר מעקה בדלת היציאה מהווה רשלנות מצד הנתבעים, מה גם שהדלת צריכה להישאר פתוחה לכניסה וליציאה. בית המשפט הגיע למסקנה כי פציעתו של התובע נבעה מסיכון הגלום בספורט ודחה את התביעה, תוך שהוא מורה לתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבעים.