ת"א 28695-03-21

תקציר

התובעת והנתבעת חלוקות בשאלה האם קיים הסכם הלוואה שיחייב את הנתבעת להשיב את הכספים שהועברו לחשבונה. על התובע מוטל נטל ההוכחה, בו הוא אינו עומד בכך. הראיות שהוצגו אינן מספיקות להוכחת קיומו של הסכם הלוואה או הסכם כלשהו לצורך העניין. עדותו של התובע עצמו מעוררת ספקות בשל חוסר עקביות וסתירות, במיוחד כאשר היא נחקרת בחקירה נגדית. זאת ועוד, מעדותו של הנתבע, העולה בקנה אחד עם נסיבות נוספות, עולה כי הכספים הועברו לבקשת צד שלישי, שמעון, שהיה נשוי בעבר לנתבע. סביר יותר להניח כי ההעברה הייתה חלק מהסדר כלשהו בין התובע לבין שמעון, אולי הקשור למיזמים העסקיים המשותפים שלהם. התובע גם לא הוכיח עשיית עושר ולא במשפט, שכן ההעברה נעשתה מרצון ולא נבעה מטעות כלשהי, והתעשרות הנתבע אינה יכולה להיחשב כבלתי חוקית. ככלל, מאזני הצדק נותרים עוינים כלפי התובע, והטענה, לרבות בקשת ההחזר, נדחית. התובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום.