רע"א 6361/15

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לסעד זמני לעיכוב פינוי המבקשים מחלקת קרקע במושב נטף הסמוך לירושלים, שבה הם מתגוררים מאז שנת 1988. הקרקע, שבבעלות המבקשים, שימשה להקמת משתלה. רשות מקרקעי ישראל (המשיבה) הגישה תביעה נגד המבקשים בשנת 2010, בדרישה לפנותם ולפנותם מהקרקע, שהסתיימה בפסק דין לטובת המשיב בשנת 2013. המבקשים ערערו על פסק הדין אך ללא הצלחה, מה שהוביל להחלטה כי על המבקשים לפנות את המקום. לאחר מכן הגישו המבקשים תביעה נגד המדינה בפברואר 2015, ולאחריה בקשה לסעד זמני לדחיית פינויים עד להכרעה בתביעתם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם, וביקש מהמבקשים לערער על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט לערעורים פסק גם נגד המבקשים, והסכים עם בית המשפט המחוזי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המדינה. המבקשים השתלטו על הקרקע שלא כדין במשך מספר שנים, ובתי משפט קודמים פסקו בסוגיית הפינוי. יתר על כן, ערכאת הערעור לא מצאה הצדקה לעיכוב נוסף של הפינוי, מה גם שהקרקע שימשה למטרות מסחריות. בנוסף, השיהוי של המבקשים בהגשת התביעה ובבקשת סעד זמני, כמו גם חוסר הצדק בתביעתם, תרמו להחלטה. בית המשפט ביטל את הסעד הזמני שניתן למבקשים וקבע מועד חדש לפינוי, תוך שהוא ממזג אותו עם מועד ההריסה של מבנים מחוברים. כמו כן חויבו המבקשים בהוצאות המשפט של המשיב.