ע"ז 52005-08-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בארבע סוגיות עיקריות הנובעות ממספר צוואות ונספחיהן שערכו המנוחה א.מ.א.פ ובעלה הנתבע. הסוגיה הראשונה נוגעת לטיבה של הצוואה שנחתמה על ידי שני בני הזוג בשנת 2012, ונספחה אליה משנת 2014, האם הם מהווים צוואה הדדית, ולחילופין אם נחתמו תחת השפעתו הבלתי הוגנת של הבעל. הסוגיה השנייה היא גורלה של הצוואה עליה חתמה המנוחה בלבד בשנת 2016, בה הורישה את כל זכויותיה לילדיה, במסגרת הצוואות ההדדיות הקודמות. הסוגיה השלישית דנה בשאלה האם ניתן לראות בבקשת המנוח לצו הגנה, פתיחת תיק גירושין ותביעה לפירוק שיתוף, לצד חילופי טיוטות הסכמים בין באי כוח הצדדים, כהודעה בכתב לבעל על ביטול הצוואות הקודמות. הסוגיה האחרונה נוגעת לטענות הבעל לביטול הצוואה משנת 2016, עליה חתמה רק המנוחה, בעילה של השפעה בלתי הוגנת והיעדר הוכחת חתימתה. החלטת בית המשפט היא כדלקמן: הצוואה משנת 2012 נחשבת לצוואה הדדית, ונספחה משנת 2014 נחשב לצוואה הדדית משלימה. מטרת הנספחים הייתה לברר את זכויות הבעל בנוגע למקום מגוריהם. בית הדין לא מצא כל ראיה להשפעה בלתי הוגנת מצד הבעל בעשיית מסמכים אלה. לגבי הצוואה משנת 2016, שנחתמה רק על ידי המנוח, בית המשפט נותן תוקף לצוואה זו וקובע כי היא מחליפה את הצוואות ההדדיות הקודמות. בית המשפט מכיר באותנטיות של הצוואה וקובע שהיא נחתמה מרצון. זאת ועוד, בית המשפט מקבל את הטענה כי בקשתו של המנוח לצווי הגנה, גירושין ופירוק רכוש, לצד הליכים משפטיים נוספים, שימשו כהודעה בכתב לבעל בדבר ביטול הצוואות ההדדיות. לפיכך, אינטרס ההסתמכות של הבעל אינו נפגע. משכך, נדחות טענות הבעל לביטול הצוואה משנת 2016, שכן הוא לא הביא ראיות התומכות בטענותיו בדבר השפעה בלתי הוגנת או מטילים ספק באמיתות חתימת המנוח. השופט מדגיש גם את אופיו המצער של הסכסוך, שנמשך גם לאחר מותו של המנוח, ומעודד את כל הצדדים לכבד את צוואתו האחרונה של המנוח. הבעל חויב לשלם 40,000 ₪ הוצאות משפט לילדיה של המנוחה ביחד ולחוד בתוך 60 יום.