ת"א 119/98

תקציר

התובע, ש.נ., יליד 1996 בניתוח קיסרי, ואמו, צ.נ., הגישו תביעה נגד הנתבעים, ד"ר יגאל וקסמן ומכון הדימות של בית החולים רמת מארפה, בגין אי גילוי מומים קשים במהלך בדיקת אולטרסאונד שבוצעה לצ.נ. בשליש השני להריונה. התובעות טענו כי לו היו מאובחנות הפגמים, הן היו מפסיקות את ההיריון. המחלוקת העיקרית הייתה האם ד"ר וקסמן פעל ברשלנות בביצוע בדיקת האולטרסאונד. בית המשפט בחן את היקף בדיקת האולטרסאונד השגרתית ומצא כי חובת הזהירות של הרופא מחייבת התבוננות בכל חדרי המוח, לרבות כפיס המוח, או ציון בטופס כי לא צפה בו. עוד נקבע כי הרופא היה צריך לחפש סימנים משניים לליקוי התפתחותי של ק.ק. בית המשפט הגיע למסקנה כי ד"ר וקסמן הפר את חובת הזהירות שלו וכי מכון הדימות נושא באחריות שילוחית לרשלנותו. כתוצאה מכך, חויבו הנתבעים, ביחד ולחוד, בפיצוי התובעים בגין נזקיהם. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ + מע"מ.