בש"פ 9056/22

תקציר

הכרעת הדין הנדונה מתייחסת לבקשה להארכת מעצרו של משיב המואשם בשורה של עבירות, לרבות שוד בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה והדחה בחקירה. מעצרו של המשיב מבוקש על ידי המבקשת, מדינת ישראל, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט נעתר לבקשה והאריך את מעצרו של המשיב ב-90 יום, עד ליום 10.1.2023, או עד למתן פסק דין בתיק מסוים בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מביניהם. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט מצא כי המבקש הציג ראיות משכנעות לתמיכה בהאשמות, לרבות הודעותיהם המפורטות של המתלוננים, ראיות פיזיות והודאות המשיב עצמו. חומרת מעשיו של המשיב, שכללו שוד בכוונה תחילה ואלימות מינית כלפי אנשים פגיעים, הצביעה על מידה גבוהה של מסוכנות. יתר על כן, המשיב לא הביע חרטה, סירב להכיר במעשיו והפגין דפוס התנהגות אנטי-חברתי. הדבר נתמך בדוחות שליליים של שירות המבחן, שלא המליץ על שחרורו. כמו כן, בית המשפט סבר כי קצב ההליכים המשפטיים משביע רצון ובתוך תקופת המעצר המבוקשת. נקבעו מספר דיוני הוכחות, והמשך המשפט היה תלוי בגורמים שאינם בשליטת בית המשפט והמשיבים, כגון אי יכולתם של המשיבים להתייצב עקב תקיפה. בית המשפט לקח בחשבון גם את הסיכון לשיבוש הליכי משפט, בהתחשב באיומי המשיבים כלפי המתלוננים לאחר האירוע. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי הסכנה הנשקפת מהמשיב, לצד החשש לשיבוש הליכי משפט, גוברים על הנימוקים לשחרורו. בכך הוארך מעצרו של המשיב כמבוקש על ידי המבקש.