ע"ו 30975-10-05

תקציר

שישה ערעורים אוחדו בתיק, וערערו על דחיית בקשותיהם לקצבה חודשית לפי חוק גמלת ניצולי שואה. המערערים, תושבי אזור נלצ'יק במלחמת העולם השנייה, טענו כי חוק ההטבות מפלה ופוגע בזכויותיהם הבסיסיות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעורים, והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. נמצא כי החוק נועד להרחיב את מעגל הזכאות להטבות בקרב ניצולי שואה ולא נועד להיות ממצה. תוך הכרה בסבלם של המערערים בתקופת השואה, קבע בית המשפט כי מנגנון החקיקה הותיר אותם מחוץ לתנאי הזכאות, המחייבים מגורים במחנות ריכוז או גטאות מוכרים. בית המשפט הדגיש כי בסמכותו של המחוקק לכלול זכאויות נוספות וכי חוק הטבות אינו מצדיק ביטול. עוד הובהר בפסק הדין כי הוועדה אכן הכירה בהקמת גטו בנלצ'יק וכי המערערים השתייכו ל"מעגל הראשון" של ניצולי השואה. לפיכך, הערעורים נדחו, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה.