ת"פ 332/98
הכרעת-דין מחוזי חיפה
תקציר
הנאשם הואשם בחמש עבירות הקשורות לתאונת אופנוע שבה נהרג הולך רגל מבוגר. סעיפי האישום כללו הריגה, נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה במהירות בלתי סבירה, אי האטה בסמוך למעבר חצייה ואי כניעה להולכי רגל. הנתבע חלק על העובדות וטען כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. לאחר בחינת חומר הראיות, הרשיע השופט את הנאשם בהריגה, אי האטה, אי כניעה להולכי רגל ונהיגה במהירות בלתי סבירה. אישומים אלה התבססו על עדויות עדי ראייה ונסיבות התאונה. השופט זיכה את הנאשם מנהיגה במהירות מופרזת מחוסר ראיות. חוות דעת המומחים לגבי מהירות האופנוע לא היו חד משמעיות, אך השופט קיבל את הטענה כי הנאשם נסע במהירות בלתי סבירה ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים בסמוך למעבר החצייה. השופט הרשיע את הנאשם גם בעקיפה שלא כדין, למרות שהדבר לא צוין בכתב האישום, שכן להגנה ניתנה הזדמנות להגיב לאישום זה. השופט מצא כי רשלנותו של הולך הרגל לא ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי בין מעשיו של הנתבע לבין התוצאה הקטלנית. זיכרונו של הנאשם את האירועים היה סלקטיבי ולא אמין. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי ניתן היה למנוע את התאונה וכי התנהגותו הפזיזה של הנאשם גרמה למותו של הולך הרגל. הנאשם הורשע ונקבע דיון בגזר הדין.
ת"פ 332/98 מדינת ישראל נ' ישראל שטריזנט, מחוזי (25.4.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.