ע"פ 3946/24

תקציר

הערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, בה ביקש המערער לפסול את השופט היושב בדין מעניינו, נדחה. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין תקיפת בת זוגו, וערעורו הוגש בעקבות דחייה קודמת של בקשת פסילה דומה. הוא טען כי החלטות פרוצדורליות מתאריכים קודמים, לרבות דחיית בקשה לדחיית דיון, מצביעות על הטיה מצד השופט. לטענת המערער, החלטות אלה, לצד הסירוב לעכב את המשפט להמשך הכנותיו, מעידים על הסתגרות מחשבתית מצד השופט. למרות זאת, בית המשפט הבודק לא מצא עילה לפסילה, והדגיש כי החלטות פרוצדורליות רק לעתים רחוקות מלמדות על רמת משוא הפנים הנדרשת המחייבת החלפת שופט מכהן. היא חזרה על העקרונות לפיהם פסילת שופט דורשת ראיות ברורות למשוא פנים או משוא פנים, דבר שלא נמצא במקרה זה. בהסתמך על פסקי דין קודמים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אופייה הטכני של ההחלטה הפרוצדורלית הנדונה אינו תומך בטענות המערערת בדבר משוא פנים. משכך, הן הערעור והן הבקשה לסעד ביניים לעיכוב הליכים נדחו, והחלטות בית משפט השלום המקוריות אושרו.