תפ"ח 54122-03-15

תקציר

הנאשם, שהיה קטין באותה עת, הואשם בשורה של עבירות מין בשתי קורבנות קטינים. בית המשפט מצא אותו אשם והרשיע אותו על סמך הודאתו. העבירות כללו שלושה סעיפים של מעשה סדום ומעשה מגונה בקורבנות, שהיו בנות דודתו הצעירות. הקורבן הראשון התגורר עם הנאשם ומשפחתו מגיל שנה ועד גיל שבע, ואילו הקורבן השני היה שכן אותו נהג הנאשם ללוות הביתה מבית הספר. המעשים התרחשו על פני תקופה שבה הקורבנות היו בני חמש עד שמונה. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות, בנסיבות חייו הקשות וביכולותיו השכליות והרגשיות הנמוכות. עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם היה חסר אמפתיה ולא המליץ על טיפול. בהתחשב בחומרת העבירות, הדגיש בית המשפט את הצורך בהרתעה ובהגנה על הציבור, ואת היעדר תחולתו של שיקול השיקום במקרה זה. משכך, נגזרו על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, בית המשפט הורה לו לשלם פיצויים לנפגעים, כאשר רוב השופטים החליטו על 30,000 ₪ לקורבן הראשון ו-10,000 ₪ לקורבן השני, ואילו השופט פרידלנדר הציע סכומים גבוהים יותר של 90,000 ₪ ו-20,000 ₪ בהתאמה. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.