עת"מ 38311-02-10

תקציר

בית המשפט דוחה את טענת מקאן אריקסון כי יש לדחות את העתירה משום שהשלימה את המכרז. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי לעותרת אין מעמד לדרוש להכריז על הצעתה כזוכה משום שהערבות שלה הוחזרה לה; כל עוד הליכי המכרז נבחנים, אין לראות בהם סופיים. עם זאת, בית המשפט מסכים עם מקאן אריקסון כי לעותרת אין זכות לדרוש את סעד הזכייה במכרז משום שלא צירפה את הצעתה לעתירה. חובת צירוף ההצעה נובעת מתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין). בנוסף, היה על העותר לכלול כמשיבים את כל הצדדים העלולים להיפגע מהעתירה, לרבות באומן. בית המשפט פוסק לטובת המשיבים גם בעניין אי גילוי מסמך חישוב ההצעה הכספית והתמחור של מקאן אריקסון, שכן הם מכילים סודות מסחריים. בהתייחסו לפגמים בהליך המכרזי שלטענת העותרת צריכים להביא לביטול זכייתה של מקאן אריקסון, מוצא בית המשפט כי אישור רואה חשבון השונה מעט מהנוסח הנדרש אינו פגם היורד לשורשו של עניין. כך גם אי החתימה של מקאן אריקסון על חלק מדפי המחירונים - מדובר בטעות טכנית, שנעשתה בתום לב, ולא הפרה את עקרונות השוויון וההגינות. בית המשפט דוחה גם את טענות העותרת ביחס להצעת באומן ולשיטת השקלול הנהוגה במחירונים בערבית ובאנגלית. מאחר שנפלו פגמים בהצעתה של העותרת עצמה, אין היא יכולה להלין על השיטות בהן נקטה ועדת המכרזים. לאור ממצאים אלה, העתירה נדחית, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.