עמ"ש 12367-09-21

תקציר

פסק הדין מתווה דחיית ערעור וערעור שכנגד במחלוקת על תשלום מזונות בעקבות שינוי נסיבות באשר לשהייה של קטינים עם אביהם. הערעורים נדחו משום שפסק דינו של בית משפט קמא היה מפורט ומנומק היטב, ולא נפלה כל טעות המצדיקה התערבות בערעור. לגופו של עניין, בית המשפט לא מצא טעם לדחות את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא או את מסקנותיו המשפטיות, ולא מצא כל טעות בדין בפסק דינו. לגופם של ערעורים הדגיש בית המשפט כי בית משפט קמא מצא את האיזון הנכון בקביעת גובה המזונות לאחר שינוי הנסיבות. עוד נקבע כי אל לערכאת הערעור להתערב בשיעור המזונות שקבע בית משפט קמא בנסיבות קונקרטיות, מה גם שרוב הטענות כוונו נגד ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. בית המשפט ציין כי שינוי בהיקף הקשר הורה-ילד מהווה שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של דמי מזונות, בין אם מדובר בהפחתה ובין אם בהארכת שהות. זאת ועוד, הרחבת השהות המשמעותית עם הורה הוכרה כשינוי נסיבות, ובית המשפט מצא כי השינוי במשך השהות במקרה זה מצדיק הפחתת מזונות. בית המשפט אף הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי ההפחתה צריכה לחול ממועד מתן פסק הדין ואילך, ולא רטרואקטיבית. גם קביעתו של בית משפט קמא בדבר הצרכים וההוצאות נמצאה סבירה, כאשר בית המשפט ציין כי בית משפט קמא כבר הלך כברת דרך ארוכה לטובת האם. השופט ס' יוסי הדגיש את הצורך להתייחס לכל מקרה לגופו בנוגע לשינוי נסיבות והזהיר מפני קביעה כוללת שעלולה לפגוע באיזון בין הצדדים ובטובת הילד. עוד קבעה השופטת ג'יוסי כי השינוי בזמני השהות עם האב היה צריך להיבחן לאור השינוי ברכיב השהייה הזמנית בלבד. בנוסף, היא הבהירה כי הקביעה אם חל שינוי נסיבות מהותי אינה קביעה עובדתית כשלעצמה, והתערבותה של ערכאת הערעור אינה מוגבלת בעניין זה. היא סיימה את דבריה בציון אי הסכמתה עם עמדת בית משפט קמא בנוגע ל"מחדל" הנטען של האם. השופטת א' אטיאס הסכימה עם חבריה כי השינוי במשך השהות מצדיק הפחתת מזונות ומצאה את פסק דינו של בית משפט קמא סביר ומאוזן. לפיכך, הערעורים נדחו, וניתן לפרסם את פסק הדין תוך השמטת שמות ופרטים מזהים.