ת"א 1155/05

תקציר

התובע, יליד 1984, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים בשנת 2003. האחריות אינה שנויה במחלוקת, אך נזקיו הנטענים של התובע שנויים במחלוקת. התובע אושפז בשל חבלות לרבות קרע בטחול ובעיות ריאה, ועבר ניתוח לכריתת הטחול. לאחר התאונה חווה התובע בעיות בריאותיות שונות, ותבע נכויות פיזיות וכאבים קבועים, לצד ליקויים תפקודיים. מומחה שמונה על ידי בית המשפט, פרופ' רפאל עינת, העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 10%, בהתאם לתקנות המל"ל. על הערכה זו ערער התובע, אך בית המשפט אישר את חוות דעתו של המומחה ומצא אותה סבירה. בית המשפט התחשב גם בצלקות ניתוח הבטן של התובעת והגיע למסקנה שהן אינן מצדיקות נכות נוספת. מתוך הכרה בכך שנכות רפואית ותפקודית אינן תמיד מילים נרדפות, הפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בקביעת נכות תפקודית, והעריכו אותה בשיעור של 10%, אשר פוחת עם הזמן. נכות תפקודית זו יוחסה בעיקר לחששו של התובע מתהליכים זיהומיים הנובעים מאובדן הטחול. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 85,075 ₪, הכוללים כאב וסבל, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד וסיוע בעבר ובעתיד מצדדים שלישיים. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין ואת שכר טרחת שירותי המומחה, כאשר כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים והוא מיום 23.2.2014.