LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 5057/11

החלטה עליון

📋
מספר הליך5057/11
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך25 ביולי 2011
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםדוד גונדר נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםדנה כהן-לקח

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הפסיקה: 1. הקפדה על לוחות זמנים פרוצדורליים: - המקרה מדגיש את העיקרון לפיו יש להקפיד על מועדים פרוצדורליים, כגון מגבלת 15 הימים להגשת בקשה לדיון נוסף לפי תקנה 4 לתקנות סדרי הדין לדיון נוסף, התשמ"ד-1984. המסגרת הפרוצדורלית יוצרת חלון זמן קצר המחייב פעולה בזמן מצד העותר, המשקף את כוונת הרשות השופטת לשמור על סופיות וודאות פרוצדורלית. 2. דרישת "סיבה מיוחדת" להארכה: - החוק קובע כי בקשות להארכת מועד צריכות להיות נתמכות ב"טעם מיוחד", תוך הדגשת אופיין החריג של בקשות אלה. חידוש זה מבטיח שהארכות יינתנו במשורה, תוך שמירה על שלמות תהליך השיפוט הסופי ומניעת בחינה חוזרת מיותרת של תיקים. 3. גישה מגבילה לדיון נוסף: - הפסיקה מחזקת את העובדה שהגישה לעתירות לדיון נוסף היא מוגבלת ומגבילה במכוון. גישה זו מאזנת בין העיקרון החוקתי של ביקורת ערעור לבין הצורך לשמור על סופיות ההליכים המשפטיים, ומונעת התדיינות חוזרת מתמדת ועייפות שיפוטית. 4. הערכת ההצדקה של המבקש: - בית המשפט מעריך באופן ביקורתי את טענת המבקש לבורות לגבי המועד האחרון. הוא מדגיש כי המבקש נכח בשימוע ויוצג על ידי עורך דין, ולכן הייתה לו הזדמנות מספקת לקבל מידע על מועדים פרוצדורליים באמצעות שקידה שגרתית - כגון התייעצות עם עורך דין או פקידי בית משפט. זה משקף חדשנות בשיקול הדעת השיפוטי, העדפת אחריות ועידוד מעורבות פרואקטיבית במחויבויות פרוצדורליות. 5. פסילת אמונה מוטעית כ"סיבה מיוחדת": - בית המשפט מבהיר כי אמונה מוטעית גרידא, ללא נסיבות קונקרטיות המוכיחות נסיבות חריגות או דעות קדומות, אינה מהווה "סיבה מיוחדת" המצדיקה הארכה. זה עולה בקנה אחד עם העיקרון שטעויות פרוצדורליות הנובעות מבורות בדרך כלל אינן מצדיקות הקלה במגבלות הזמן במשטרים פרוצדורליים נוקשים. 6. הליך חריג עם הצדקות מוגבלות: - בית המשפט מדגיש כי עתירות לדיון נוסף הן חריגות ומתקבלות בדרך כלל רק כאשר מוכחות טעויות פרוצדורליות או מהותיות מהותיות. ההיבט החדשני טמון בהכרה בכך שסיכויי ההצלחה - המבוססים על יתרונות - רלוונטיים גם להערכת ההצדקה להארכה, תוך שקלול הן של ציות פרוצדורלי והן של סיכויים מהותיים. 7. שימוש בפסיקה לחיזוק סטנדרטים מחמירים: - ציטוטי בית המשפט של תקדימים, כגון ת"פ 4693/09 שרביט נ' מדינת ישראל וע"א 9953/02 שאוליאן נ' Efremian, מחזק את הדוקטרינה לפיה אי ציות פרוצדורלי ללא הצדקה מספקת מהווה עילה מספקת לדחיית בקשות מאוחרות. הפניות אלה משמשות לתמיכה במשפט המעדיף משמעת ובהירות פרוצדורלית. 8. דגש על סופיות ויעילות שיפוטית: - ההחלטה מדגישה כי מטרת המועדים הנוקשים היא לשמור על סופיות שיפוטית תוך איזון בין גישה הוגנת. הוא קובע כי פתיחה מחדש של הליכים ללא נימוקים משכנעים עלולה לערער את עשיית הצדק התקינה. לסיכום, מקרה זה מדגים גישה שמרנית ומבוססת כללים לבקשות פרוצדורליות לדיונים נוספים, תוך שימת דגש על משמעת פרוצדורלית, נחיצות "טעמים מיוחדים" והיקף שיקול הדעת השיפוטי המצומצם. החידוש העיקרי שלה טמון באישור מחדש כי הקפדה פרוצדורלית, יחד עם ציות משפטי ופרוצדורלי חרוץ של בעלי הדין, היא בסיסית לשלמות תהליכי הערעור ולאחר פסק הדין.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטתקנות סדר הדין בדיון נוסף

בש"פ 5057/11 דוד גונדר נ' מדינת ישראל, עליון (25.7.2011)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית