צ"ה 37518-11-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לבנייה בלתי חוקית של מבנים ללא היתר, תוך הדגשת היעדר הגורם האחראי מבחינה משפטית, שכן לא ניתן לאתר את האחראים לבנייה הבלתי מורשית. המבנים הלא מורשים ממוקמים על קרקע המוגדרת כ"אזור נוף חקלאי כפרי", שבו מבנים כאלה לא רק מפרים את חוקי התכנון אלא מהווים סיכונים פוטנציאליים לביטחון הציבור בשל היעדר פיקוח הנדסי נאות. בית המשפט מציין את חשיבות מניעת נורמליזציה של הבנייה הבלתי חוקית, תוך הדגשת האינטרס הציבורי בשמירה על תכנון עירוני מסודר ולא מתן אפשרות למפרי החוק ליהנות ממעשיהם. פסק הדין דן בהקשר הרחב יותר של הסדרת התיישבות הבדואים בנגב, ומדגיש את חשיבות השמירה על השטחים הפתוחים תוך התייחסות גם לצרכי מגורים. למרות טענות המשיבים, המבוססות בעיקר על קשר רגשי למיקומם הנוכחי ולא על טיעונים לוגיסטיים או משפטיים, בית המשפט אינו מוצא כל הוכחה או אפשרות ריאלית להסדיר את יישוביהם בתכניות השכונה שנקבעו, במיוחד כאשר בתיהם נמצאים מחוץ ל"קו הכחול" המוגדר של ההתנחלויות המוכרות. הצעות למעבר לשכונה 5 באבו קרינאת הוגשו למשפחות הנפגעות, שחלקן הכירו בהצעה אך סירבו לשתף פעולה. מסקנת בית המשפט היא כי חרף רצונם של המשיבים להישאר במקומם הנוכחי, גובר האינטרס הציבורי בהריסת מבנים בלתי חוקיים. לפיכך, בית המשפט מורה למשיבים להרוס את המבנים עד ליום 15.10.2023, ובכך לאפשר להם שהות לנהל מעבר זה. אם לא יעמדו בדרישות, מוסמכת הרשות לאכיפת המקרקעין לבצע את ההריסה, וכל ההוצאות ייפלו על המשיבים. אמנם קיימת אפשרות לערער או לבקש הארכה על צו ההריסה, אך בקשות אלה ייבחנו בהתאם לנסיבות באותה עת ולעמדת המבקש. פסק הדין ניתן ביום 19.7.2023, בהעדר הצדדים המעורבים, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כקבוע בחוק.