בע"מ 5710/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. עניינו של המקרה בסכסוך בין שתי אחיות, משיבה ומבקשת, על בעלות על כספים בחשבון בנק לאחר פטירת בעלת החשבון, אמו של המבקש. המבקשת, שצורפה כשותפה לחשבון בשנת 1985, טענה כי אמה התכוונה לתת לה מחצית מהכספים במתנה, ואילו המשיב, הבת, טען כי התוספת הייתה מטעמי נוחות בלבד. בית המשפט לענייני משפחה פסק תחילה לטובת המבקשת, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעור המשיב, קבע כי האם לא התכוונה לחלוק בכספים והתווה מנגנון לחישוב הכספים ולהשבת הכספים. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור נוסף, אשר נדחה. פסק הדין, המתבסס על העובדות שהוצגו, מתמקד בקביעה העובדתית בדבר כוונותיה של האם ומחזק את קביעתו של בית המשפט המחוזי. היא מדגישה כי המקרה אינו מעורר שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות המצדיקות ערעור שני, וכי טענותיו של המבקש נוגעות בעיקר לסוגיות עובדתיות שאין לשוב עליהן. פסק הדין מתייחס גם לטענות המבקש בנקודות פרוצדורליות ואינו מוצא סטייה מההסדר הפרוצדורלי. בנוסף, הוא מציין כי ניתן להפריך את חזקת הבעלות השווה בחשבונות משותפים, וזה המקרה כאן. השופט דרורי מסיים בכך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי ודוחה את בקשת רשות הערעור.