ת"א 752/04

תקציר

הפרשה נסובה סביב מותה של סומיה זידאן, אזרחית ישראלית, שנורתה למוות בידי חיילי צה"ל במהלך נסיעה סמוך לכפר השומרוני שוויקה בשנת 2002. התובעים, עזבונה של סומיה ובני משפחתה, תובעים פיצויים מהנתבעת, מדינת ישראל, בגין הנזקים שנגרמו עקב מותה. האירוע התרחש כאשר מכוניתו של סומיה אותתה על ידי חייל צה"ל לעקוף שיירה צבאית מימין, אך החיילים פתחו באש לעבר הכביש בעת שהמכונית ניסתה לנווט בשיירה. סומיה נפגעה מהירי ומתה זמן קצר לאחר מכן. התובעים טוענים כי החיילים פעלו ברשלנות ובניגוד להוראות הפתיחה באש, ואילו הנתבע מצדיק את הירי בשל האופי החשוד של תמרוני המכונית והחשש מפיגוע מכונית תופת. עם זאת, השופט יצחק כהן קובע כי האירוע נבע משורה של אי הבנות וטעויות משני הצדדים. הוא מסיק כי מעשיהם של החיילים, אף שלא היו רשלניים, הובילו לתוצאה מצערת. כהן מציין את הנסיבות החריגות של המקרה ואת הסיכון הגלום בשימוש בנשק. הוא מדגיש את הצורך בצדק ובחלוקה שוויונית של הנטל החברתי, מה גם שמעשיה של סומיה לא היוו איום וכוונותיה היו טובות. לפיכך, על המדינה לשאת באחריות לפצות את התובעים ללא אשמה. השופטת פסקה לתובעים פיצויים והוצאות משפט בסך כולל של 740 אלף שקל, מתוכם 100 אלף שקל בגין כאב וסבל, 500 אלף שקל בגין קיצור תוחלת החיים, 20 אלף שקל הוצאות אבל וקבורה ו-120 אלף שקל בגין אובדן שירותים לאמו של סומיה. סכום זה יחולק בין יורשיה של סומיה, כאשר 120,000 שקלים נוספים יוענקו במיוחד לאמה.