ת"א 40767-08-11

תקציר

התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעים לרכישת עסקי הבנייה של האחרונים. התובע טען כי הנתבעים הפרו באופן יסודי את ההסכם בכך שהמשיכו להתקשר בעסקאות חדשות תחת שם החברה, לא העבירו את צבר העבודות לתובע והציגו מצגי שווא. התובעת ביקשה להשיב את הסכומים ששולמו על פי ההסכם, וכן כספים נוספים שהנתבעים השיגו שלא כדין. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעים 2 ו-4 לשלם לתובע 1,200,000 ₪ + מע"מ, 279,044 ₪ ו-150,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מתאריכים נקובים. סכומים אלה כללו את החזר תשלומי התובעת על פי ההסכם, פיצוי בגין כספים שהנתבעים השיגו שלא כדין והוצאות משפט. בית המשפט חייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסכומים אלה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של נתבעים 1 ו-4, שכן לא הביאו כל ראיה להגנתם, ובהיעדרו של נתבע 2, אשר עדותו בעל-פה סותרת הסכמים בכתב ובראיות המוסמכות של התובע. בית המשפט קבע כי הנתבע 2 היה צד להסכם והפר את התחייבויותיו, לרבות התחייבותו שלא להתקשר בעסקאות בנייה חדשות. אחריותו האישית נקבעה, יחד עם זו של הנתבעים האחרים.