פ"א 195/08

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בצפת, המרשיע את המערער בעבירות של סחר והחזקת סמים, וגוזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ו-18 חודשי פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. הערעור מערער בעיקרו על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, המבוססים על הערכות מהימנותו של העדים. עם זאת, לערכאת הערעור עילות מוגבלות להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ובפרט בהערכות המהימנות שלו, המתקבלות רק במקרים חריגים שבהם הגרסה המקובלת אינה סבירה. גם בערעור לא הוצג מקרה חריג שכזה. ממצאיו של בית משפט קמא התבססו על עדויותיהם של מספר עדים, לרבות סוכן סמוי ומוביל שעבדו עמו, וכן על רישומי טלפון והודעותיו של המערער עצמו. ראיות אלה העמידו את המערער בזירת הפשע ואישרו כי מכר סמים לסוכן. בית המשפט בחן בקפידה את כל הראיות ולא מצא סתירות משמעותיות או סתירות שיש בהן כדי לערער את טענת התביעה. בנוסף, בית המשפט העדיף את דברי המגשר במשטרה על פני עדותו שחזר בו, ומצא את חששו מהמערער כסיבה אמינה לשינוי. המערער זוהה באופן חיובי והייתה לו היכרות מוקדמת עם המגשר והמוביל, מה שתומך עוד יותר בהרשעתו. באשר לעונש, בית המשפט מדגיש את עברו הפלילי החמור של המערער, לרבות מאסר עולם בגין רצח, וביצוע העבירות הנוכחיות בעודו ברישיון ממאסר. בית המשפט נותן תוקף לדגש ששם בית משפט קמא על הרתעה ומוצא את העונש סביר, במיוחד נוכח עברו של המערער והיעדר הרתעה בתקופת המבחן הממושכת שלו. עקרון אחידות הענישה נדון אף הוא, אך אינו מהווה הצדקה להקלה בעונש במקרה זה, בשל נסיבותיו הייחודיות של המערער. לפיכך, הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין נדחה, תוך שמירה על החלטת בית משפט קמא במלואה.