ב"ל 1087/07

תקציר

הסוגיה המשפטית המרכזית במקרה זה נסובה סביב פרשנותו של סעיף 84א(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובפרט הדרישה כי ליקוי בתפקוד עקב טנטון חייב היה חייב להיות מחייב "בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית" על מנת שהטנטון יוכר כפגיעה במקצוע. **עקרונות משפטיים ופרשנות:** * **מטרת סעיף 84א:** בית המשפט מכיר בכך שסעיף 84א נחקק כדי *לצמצם* את ההכרה בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש כפגיעה בעבודה. כוונת חקיקה זו מסמלת הידוק הקריטריונים לתביעות מסוג זה. * **הדרישה הספציפית של סעיף 84א(ב)(3):** עיקר המחלוקת נעוץ בשאלה מה נחשב "בקשות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי" והאם התיעוד חייב לפרט במפורש את "הפגיעה בתפקוד". * **טענת הנתבע בדבר "בקשות חוזרות":** הנתבע טען כי בקשות חוזרות ונשנות אלה היו צריכות להיעשות "במיוחד" לפני הגשת התביעה. בית המשפט מצא טענה זו לא ברורה וקשה להתייחס אליה בנוסחה. עם זאת, הוא שקל את עיתוי התלונות, והבחין בין אלה שהוגשו לפני והתובע היה מודע לסיבה לדחיית תביעתו. * **הרשומות הרפואיות של התובע ו"בקשות חוזרות":** בית המשפט בחן בקפידה את הרשומות הרפואיות של התובע. הוא זיהה מספר ביקורים מתועדים אצל אנשי מקצוע רפואיים שונים המתלוננים על טינטון. אלה כללו ביקורים אצל ד"ר זערורה, ד"ר מחאמיד, מכון "הולדשטיין" וד"ר סאני בהזדמנויות רבות. בית המשפט ראה במקרים אלה "בקשות חוזרות ונשנות" לטיפול רפואי. * **טענת הנתבע בדבר תיעוד "פגיעה בתפקוד":** הנתבע, הנתמך בפסקי דין קודמים במקרים דומים (ב"ל 494/06 שויחאת וב"ל 2611/06 חיב), טען כי על התיעוד הרפואי להוכיח במפורש את הפגיעה בתפקוד עקב טנטון. * **דעתו החולקת של בית המשפט על תיעוד:** בית המשפט לא הסכים בכבוד עם הפסיקות הקודמות. הוא נימק כי "אדם סביר" אינו פונה בדרך כלל לטיפול רפואי עבור ליקוי שאינו מפריע לו או מהווה סכנה. לכן, פעולת הפנייה לטיפול רפואי לטינטון מצביעה במרומז על כך שהטנטון היה מטריד וגרם לפגיעה בתפקוד. בית המשפט הדגיש כי אין צורך שהתיעוד הרפואי יתעד *באופן ספציפי* את הפגיעה בתפקוד, כל עוד *הבקשות החוזרות* עצמן מתועדות. בית המשפט ציין כי המחוקק השתמש במילה "בקשות" ברבים, מה שמצביע על כך שדרישת התיעוד מתייחסת לבקשות עצמן, ולאו דווקא לרישום מפורש של הליקוי התפקודי. * **חידוש משפטי:** החידוש המשפטי העיקרי של בית המשפט טמון בפרשנותו לדרישת התיעוד בסעיף 84א(ב)(3). הוא נוקט בגישה פרגמטית ומסקנית יותר, וקובע כי הבקשות החוזרות ונשנות המתועדות לטיפול בטינטון הן ראיות מספיקות לליקוי תפקודי בסיסי, גם אם הליקוי אינו מפורט במפורש בכל הערה רפואית. פרשנות זו נוטה להבנה מהותית יותר של הדרישה, תוך התמקדות בפעולות המטופל בפנייה לעזרה רפואית כראיה לסבלו והשפעתו התפקודית. **תוצאה:** בית המשפט מצא כי התובע עמד בתנאי סעיף 84א(ב)(3) בכך שביקש שוב ושוב טיפול רפואי לטינטון. החלטה זו *מבטלת* את החלטתו הקודמת של הנתבע לדחות את התביעה אך ורק מהטעם של אי עמידה בקריטריון ספציפי זה. התיק נדחה, ומחייב את הנתבע להכיר בטנטון של התובע כפגיעה בעבודה, בהנחה שאין סיבות אחרות לפיטורים. הנאשם גם נדרש לשלם שכר טרחת עורך דין.