תפ"ח 32375-12-22

תקציר

הנאשם, הסובל מסכיזופרניה ואינו כשיר לעמוד לדין, מואשם בהריגת אמו. הצדדים מסכימים כי יש לאשפז את הנאשם, אך חלוקים ביניהם באשר לאישום הספציפי, המשפיע על תקופת האשפוז המרבית. כתב האישום מייחס לו את עבירת הרצח בנסיבות מחמירות, ואילו ההגנה טוענת לעבירה הפחותה של רצח "בסיסי". השופט בוחן את חומר הראיות ומגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לרצח בנסיבות מחמירות. החלטה זו מתבססת על האלמנטים הפיזיים של העבירה – הנאשם ירה באמו מטווח קצר לאחר שהמתין לה לכאורה ולא סיכן איש, ולאחר מכן עזב את המקום, דבר המעיד על תכנון ותכנון מוקדם. השופט מדגיש כי הם אינם מתעמקים במצבו הנפשי של הנאשם, שכן הוא פטור מאחריות פלילית בשל אי שפיות. באשר לעבירות הנשק, מקבל השופט את טענת התביעה כי הנאשם ביצע את העבירה של נשיאה והחזקת נשק. מכיוון שלנשיאת נשק יש עונש מקסימלי קצר יותר מרצח בנסיבות מחמירות, אין הדבר משפיע על תקופת האשפוז המקסימלית. השופט בוחן גם את האפשרות לקצר את תקופת האשפוז המרבית, אך מגיע למסקנה כי חומרת העבירה ומסוכנות הנאשם הקיצונית אינם מצדיקים הפחתה. לפיכך, תקופת האשפוז המרבית נקבעה ל-25 שנים, כאשר הצו קובע כי היא תחל ביום 20.11.2022, מועד אשפוזו של הנאשם. השופט גם מורה על עיכוב הליכים נגד הנאשם ומחזיר את תיק החקירה לתביעה. ההחלטה התקבלה פה אחד בין השופטים, ולנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.