סע"ש 40319-02-15

תקציר

התובעים, שהם טייסי אל על, טענו כי הופלו לרעה מחמת גילם, שכן לא שובצו בתפקידי הדרכה לאחר הגיעם לגיל 65. הם טענו כי החלטה זו גרמה להם נזק כספי וביקשו פיצוי כספי מחברת התעופה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות לנזק כספי כלשהו כתוצאה מהחלטת אל על. טענת ההגנה של חברת התעופה, שהתקבלה על ידי בית המשפט, הייתה כי ההחלטה שלא לשבץ את הטייסים הוותיקים בתפקידי אימון קרקע לא נבעה משיקולים כלכליים, ולא היה הסכם קיבוצי שקבע אחרת. יתר על כן, ההחלטה לא הוכחה כנחוצה מסיבות רגולטוריות או בטיחותיות. בית המשפט אמנם הכיר בכך שההחלטה עלולה להוות אפליה, שכן לא התבקש סעד שאינו ממוני, אך לא היה צורך בדיון נוסף בנקודה זו. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובעים לא נפסקו להם פיצויים כלשהם, מה שהוביל לכך שפסק הדין היה לטובת אל על.